(ב)
עשיתי בוקינג באברהם. משום מה בלב לא קל. אולי בגלל הבחור שעובד שם… אולי בגלל שאין שם וילונות למיטות. מצד שני המזרונים שם רכים יותר ויש אוכל בבוקר ולא צריך לשבור את הראש איפה לבלות את היום. הגננת לא אמרה לי מילה על מה שכתבתי או על מה ששלחתי לה אתמול. סביר להניח שפשוט אין מה לומר. סביר שמה שכתבתי היה קשה לקרוא. היום היה לה יום ממש טוב עם הילדה העקשנית והיא נראתה יותר רכה איתה. בתור צ׳ופר בסוף היום אמא שלה שבאה לאסוף אותה סיפרה לה שאתמול הילדה בילתה את כל הערב בעונש בלי טלוויזיה על איך שהיא התנהגה בגן. אולי משהו בה התרכך. ואני חושבת שאולי אני צריכה להתחיל ללמוד מאחרים גם. ללמוד מבן דודה שלי שעושה פודקאסטים עם ידיד שלו בנושאים פוליטיים ותרבותיים כל שבוע. זה מחזיק אותו מעל המים. הוא בוחר נושא, חוקר את האמאמא שלו ואז מנסח את זה ומביא בשידור ישיר מול קהל של 12 אימהות סבתות וחברים. יש להם 5 לייקים לפרק בממוצע. אבל זה קצת יותר רציני ממה שאני עושה כשאני זורקת חצאי תיאוריות לאוויר העולם ומצפה שמישהו דמיוני יקלוט אותן ויממש. אז אולי את המכתב שלי לבני ברק אפשר לנסח עם טיפה יותר רצינות. אולי אנשים אוהבים שמתייחסים אליהם ברצינות ולא בצורה פופוליסטית.
״לפי איך שאני מבינה את החקיקה המשפטית הנוכחית, רוב הסיכויים שהיא לא תגרום לשינויי משמעותי במערכת המשפט. אך אם אני טועה ושינויי כן יקרה, סביר שזה לא יאזן את הנטייה השמאלנית של בג״ץ ואולי אף להיפך.
החקיקה מורכבת משני סעיפים עיקריים:
- לאפשר לממשלה למנות את שופטי בית המשפט העליון.
- לאפשר לממשלה לדחות פסיקת בית המשפט העליון ברוב של הקואליציה בלבד.
בעוד 4 שנים יהיו בחירות נוספות בהן סביר להניח שהשמאל ינצח. למה? כי בבחירות האחרונות הצביעו עבור הגוש הימני הרבה מערביי ישראל שקיוו ששלטון אגרסיבי יותר, יפתור להם את בעיות האלימות במגזר. הם לא יצביעו לימין פעם נוספת אחרי מה שמתרחש כיום במדינה.
מעבר לכך, המאבק של השמאל נגד החקיקה המשפטית הביא הרבה מן השמאל הפסיבי למצב של התגוננות ובבחירות הבאות אנשים מהשמאל שלא הצביעו שנים, יגיעו לקלפיות.
המגזר הדתי עדיין לא מספיק גדול דמוגרפית כדי להביס את גוש השמאל כשזה כולל את הערבים ואת השמאלנים הפאסיביים. בנוסף יש להניח שחלק ממצביעי גוש מרכז שבבחירות האחרונות הצביעו ימין, יעברו שמאלה כי הקיצוניות בממשלה הנוכחית פשוט מפחידה אותם יותר מדעות השמאל.
אז מה יהיה פה עוד 4 שנים אם החקיקה תעבור כפי שהיא? ממשלת שמאל שיש לה את הסמכות למנות שופטים לבית המשפט העליון ולבטל פסקי בג״ץ ברוב של הקואליציה בלבד.
אז מה עשינו בזה?
מה הרווחנו?
מה באמת השתנה?
סביר להניח שממשלת השמאל לא תתפתה לעשות שימוש בכוח שיהיה לה ותחוקק חוקים חדשים שמחזירים לבג״ץ את סמכויותיו.
למה בג״ץ צריך סמכות?
כדי לוודא שהממשלה מתנהלת לפי החוקים שהיא עצמה קבעה.
זה אומר שאם כנסת ישראל ברוב הקואליציה העבירה חוק שאומר שמגזר מסוים מקבל תוספת תקציב, אבל בפועל התקציב לא מועבר, יש אפשרות לפנות לבג״ץ ובג״ץ למעשה מייצג את האזרחים שדורשים מהממשלה לפעול לפי מה שהיא עצמה קבעה.
אם הממשלה לא מחויבת לפסיקות בג״ץ ואם הממשלה היא זו שממנה את השופטים כך שהם למעשה לא גוף נפרד ועצמאי, אז אין לבג״ץ אפשרות לחייב את הממשלה להיות נאמנה למילה שלה.
למה יש תחושה שבית המשפט שופט לטובת השמאל?
א. כי כנראה רוב השופטים הם שמאלנים. את זה כדאי לתקן ויש דרכים אחרות לתקן את זה.
ב. כי בית המשפט צריך חוקים כדי לשפוט ובישראל חסרים חוקים בסיסיים, ״חוקי יסוד״ שמסדירים את הזכויות והחובות של המגזרים השונים ומערכות היחסים ביניהם. החוסר ב״חוקי יסוד״ הוא תוצר של הקושי להגיע להסכמה רחבה. חוסר בחוקי יסוד למעשה משאיר את השופטים עם חלל שהם ממלאים על דעת עצמם לפי השקפות עולמם ולפי החוק במדינות אחרות בעולם.
ג. חיקוי מדינות אחרות יהיה בהכרח שמאלני כי מדינות אחרות הן דמוקרטיות לא יהודיות.
אז מה עושים?
דרך יותר סבירה לאזן את בחירת השופטים של בג״ץ היא לתת זכות שווה לקואליציה ולאופוזיציה וכך ליצור איזון בין השמאל והימין שישמר ללא קשר לתוצאות הבחירות.
כך גם בסוגיית ביטול פסיקת בג״ץ. אם קרה מצב בו ישנו חוק שהממשלה עוברת עליו ובג״ץ פסק שעל הממשלה לקיימו, אך בכנסת יש הסכמה רחבה שהחוק הזה במקרה המסוים הזה, ראוי לביטול, אז מעולה. אין בעיה אבל שוב זה צריך להיות משותף לקואליציה והאופוזיציה, למשל רוב של 70 חברי כנסת.
להזכירכם הריבון הוא הכנסת ולא הממשלה. כלומר ישנם חוקים שעוברים בכנסת שהיוזמים שלהם הם בכלל חברי האופוזיציה. חוקים שקיבלו תמיכה מספיק גדולה בכנסת כדי להפוך לחוקים שמחייבים את הממשלה גם אם לא כל חברי הממשלה תומכים בחוק.
אז מה זה בעצם דמוקרטיה?
זו שיטה מאוד מורכבת שמרסנת את הממשלה הנבחרת.
למה זה טוב?
- כי בדמוקרטיה יש סבירות גבוהה שהשלטון יוחלף כל כמה שנים. אם לממשלה יהיה כוח בלתי מוגבל היא עלולה לפגוע במיעוט בצורה קשה שתגרום לו לנקום ברגע שהשלטון יעבור לצד שלו.
- כי הממשלה צריכה להיות מחויבת למילה שלה. היכולת של האזרח לפנות לבג״ץ ולדרוש מהממשלה לקיים את החוקים שלה עצמה, נותנת תחושה של יציבות וביטחון. זה טוב גם לתחושה האישית של האזרחים וגם תורם ליציבות כלכלית.
למה יציבות כלכלית זה חשוב?
לא כי הייטקיסטים שמנים רוצים להמשיך לטוס לחופשה בחו״ל.
אני מקבלת את זה שהנטל של החברה החרדית על הכלכלה הישראלית, מנופח על ידי התקשורת. אבל מה בכל זאת הבעיה? שמשפחה חרדית לא מייצרת מספיק עודפי הכנסות.
עודפי הכנסות זה לא רדיפת בצע. זה מצב מבורך שבו לאדם יש מה לתת. עודף הכנסות של עובדי הייטק חוזר לקופת המדינה.
עובד שמרוויח 20 אלף ש״ח בחודש משלם 6 אלף ש״ח מס הכנסה. מהכסף הזה בונים בתי חולים, כבישים, משלמים למורים וגננות וכן, גם קצבאות שונות לזכאים.
בנוסף, הכסף שמרוויח עובד הייטק נשאר ברובו בארץ ורק עובר ידיים. כלומר, עובד הייטק משלם על מוצרים ושירותים של ישראלים אחרים ובכך מניע את הכלכלה ומספק מקומות תעסוקה למאות אנשים אחרים. כל שקל שעובד הייטק ״מבזבז״, עובר לקופת המדינה בצורת מס נוסף שנקרא ״מע״מ״. כלומר מתוך ה 14 אלף ש״ח שנשאר להייטקיסט לבזבז הוא משלם 2300 ש״ח מע״מ שוב לקופת המדינה.
עודף הכנסות זה לא משהו שיש להתבייש בו אלא משהו שיש לשאוף אליו. זה אות כבוד שאומר שאדם תורם כלכלית לחברה בה הוא חיי. כמובן שיש הרבה דרכים לתרום. תרומה רוחנית וחברתית הן בעלות ערך רב אך ללא התרומה הכלכלית, אין אפשרות לקיים את המדינה. לכן אנו חייבים תודה גדולה לכל אלו שעובדים 9 שעות במשרדים מול המחשב ולוקחים הביתה משכורות ״עתק״ כי בזכותם יש לנו בתי ספר ובתי חולים.
אולי בעתיד יהיה לישראל מלא כסף מגז ונפט ואף אחד לא יצטרך לעבוד. ככה כולם יוכלו ללמוד תורה ולישון צהרים. אבל בינתיים זה לא כך. ואנחנו צריכים את המגזר העובד והמרוויח כדי לקיים את מוסדות המדינה. מה לעשות שחלק משמעותי מאלו שמיצרים עודפי הכנסות הם שמאלנים…
מה בעצם מאפשר להם לעשות את העודפים האלו?
מי הם השמאלנים?
השמאלנים הם בעיקר אנשים שהמודעות שלהם לעולם שמחוץ לתרבות היהודית והישראלית, היא גדולה יותר. לכן יש להם השכלה רחבה יותר. יש להם ידע בשפות זרות. יש להם כישורים טכנולוגים שמגיעים מהמערב ויש להם מאפיינים תרבותיים שהם לא יהודיים בלבד. נכון, זה גורם לניכור מסוים אצל יהודים שמחוברים יותר למסורת היהודית. זה כנראה המחיר. אבל זה לא מחיר בלתי נסבל. כל עוד לא מגנים אותם אלא מכבדים את השוני. החשיפה הזו לעולם הגדול מאפשרת לישראל לשגשג כלכלית. בינתיים אין אופציה אחרת.
השמאל חייב את החופש הזה כדי להביא שגשוג למדינת ישראל. ולכן הוא נלחם עליו. שמאלני שעובד כל השבוע בתל אביב רוצה את האפשרות לנסוע בשבת לבקר את המשפחה. אין לו דרך אחרת. נכון לעכשיו. בעתיד אולי יהיה אבל את העתיד הזה צריך עוד לבנות מתוך התחשבות בצרכים של שני הצדדים. אולי בעתיד נוכל לעבוד 6 שעות ביום 4 ימים בשבוע ובשבת לא לזוז מהבית כי זה יהיה באמת יום מנוחה. ואנחנו בהחלט צריכים את היהודים שומרי הדת והמסורת שיזכירו לנו שזו השאיפה.
מה התרומה שלכם, בעיני?
קודם כל, כל עוד אנחנו לא חיים על מצבורי נפט וגז, יש ערך בלשאוף לעודפי הכנסה גם במגזר החרדי ולפי דעתי יש מקום לשלב עיסוק כלשהו שייצר הכנסה אפילו אם היא הולכת ברובה למיסים. שוב, מיסים זה מה שמקיים אותנו.
מעבר לכך, לקהילה החרדית יש עושר ערכי ורוחני שלא נגיש לעולם החילוני. זה מקביל לבעל שכל היום לומד תורה ולא מדבר עם אשתו או ילדיו.
אני אישית יודעת לשיר את משלי ל״א בגלל שיעורי קבלת שבת בבית ספר שמאלני שהעביר לנו מורה שחזר בשאלה. כואב לי הלב לחשוב כמה מהעושר הזה לא נגיש לחילונים בגלל החשש של החרדים מהתבוללות.
הרצון של השמאל בחופש לא חייב לאיים על הפן היהודי של מדינת ישראל. אין צורך בכל ההגבלות והאיסורים והכפייה. כל איסור שבא בכפייה סופו להיות מופר. אם זאת, ערכים המועברים בצורה מכבדת ומתונה, משתרשים לדורות.
לדעתי המתנה הכי גדולה שהיהדות יכולה לתת לאנושות, היא ללמוד לשמור על הזהות והאמונה של עצמך בזמן שהשכן שלך חי באמונה אחרת. אולי זה הוא למעשה ״תיקון עולם״?
יותר טוב? אולי. עכשיו אני אלך לי להוסטל לבדוק איזו מיטה נשארה לי פנויה מלבד זו שעליה טיפטפו המים בלילה… (כן, שוב) ובדרך אוכל נקניק וממרח עגבניות מיובשות על הספסל ברחוב כי לסלינה נווה צדק אין מטבח.