-
אמא ובן בדיוק קמים ללכת. האמא אישה מבוגרת והבן כבר כנראה מתקרב לעשרים. נער רוסי גדול ובלונדיני בפיג'מה וכפכפים. הוא כנראה חולה. אני שומעת אותם מדברים. הם פה כבר 5 חודשים. מיד אחרי שהם קמים הוא שם מסכה על הפנים ועובר בין האנשים בארומה חזרה לאזור של בית החולים. קוראים לזה ״תיירות מרפא״. התלבטתי האם
-
אני יושבת בבית קפה ונושבת עלי רוח. אני לבשתי את המעיל וכרכתי את הצעיף ונציה שלי סביב הצוואר אבל הידיים שלי עדיין קופאות. בחוץ כבר נחלשה הסופה וכבר רואים שזורחת קצת שמש מדי פעם על המדרכה אבל אני עשיתי את הבחירה הכנראה לא מדויקת והלכתי לקפה עם הקרואסון האלוהי. הזמנתי הפעם קרואסון עם גבינה וגם
-
אז היום באותו הגן בכלל לא הגעתי לשום דרמה לגבי הטושים. נעמדתי ליד השולחן ולא הספקתי בכלל לפתוח את הפה והילדים כבר סידרו. אין לי שום קרדיט בזה. פשוט הגננות שלהם לא צועקות עליהם אז הם רגילים להקשיב. קטע מוזר. באתי לגרום להם לסדר את הצעצועים לפני החוג והתחלתי את התרגיל הרגיל שלי של לספור
-
תאריך חמוד. החיים ממש לא. בן דודה שלי חולה. לא ראיתי אותו בכלל יוצא מהחדר כל הערב אתמול והבוקר הוא גנח מאחורי דלת סגורה וסבתא אמרה שכואבות לו העצמות. כבר אין לו חום אבל הוא לא ישן כל הלילה כי כאב לו. מה, שוב קורונה? לא סיימנו עם זה כבר? ומה אני אמורה לעשות? לברוח?
-
you're so vain I bet you think this song is about you Don't you don't you? (Carly Simon) למה יש לנו תחושת צדק? מה עושים כשאין שום דרך להשיג צדק? הגברת מחוץ לחלון יושבת ומעשנת בכיף שלה. בא לי סיגריה. עשיתי הזמנה לסלינה פרישמן בלב כבד. לא ברור למה. אולי יש תחושה של הליכה במעגלים
-
דוד שלי התקשר לסבתא שלי כשהייתי שם בשבת. אני שמעתי אותו אומר בטלפון: ״אז יש למישהי יומולדת אני מבין…״ וסבתא שלי אמרה לו: ״כן, לסוניה.״ והוא אחרי רגע של שתיקה אמר: ״יופי, אז תמסרי לה מזל טוב.״ ונפרד מסבתא שלי לשלום. סבתא שלי כמובן אמרה שהיא תמסור ורק אני הבנתי שהוא פשוט התבלבל. והאיש היקר
-
אתמול חגגתי את זה שלא עבר לי האשראי. היום אני כבר מראש אוציא את השני. אין מה לעשות, את הקרואסון והקפה של הבוקר אני אקבל. ואז אלך לחיות ברחוב כשבאמת לא יהיה כסף. מולי יושבים זוג. בני חמישים בערך. הגבר נראה כמו אינסטלטור והאישה מאוד מטופחת לבושה טוב עם שיער קצוץ. בטח רוסיה. הם יפים.
-
קיבלתי הודעה מההוסטל אליו רציתי להגיע שהם לא מקבלים אורחים שהם לא תיירים מחו״ל והם יכולים להמליץ לי על הוסטל אחר. וואלה זה ממש מיוחד. אני מופלת לרעה בגלל שאני ישראלית בישראל. נראה לי באמת הגיע הזמן שאוציא דרכון של ונואטו. כנראה שזה למה ״לא עבר״ האשראי שלי בהוסטל בנווה צדק. טוב… בנוסף גם קראתי
-
בבוקר באמת הכל ברור יותר. לקח לי ממש שתי דקות להבין שאני רוצה לישון מחוץ לתל אביב בסופ״ש בחרתי את ״סלינה טיזינבי על ראש ההר״. זה הכי יפה וגם הכי זול אז אחלה אבל זו נסיעה ארוכה אז היה ממש הגיוני שאסע עד חיפה היום אחרי העבודה, אשן שם ואז משם אמשיך את הנסיעה לטיזי.
-
יש לי תיק חדש. נראה מיליון דולר ועלה 40 ש״ח בחנות של ויצו. המוכרת אמרה בהתחלה שזה תיק ממש איכותי אז זה 50 ושזה אחלה מחיר ואז ישר אמרה לפני שהספקתי לפתוח את הפה או את הארנק שהיא תמכור לי ב 40. אני שילמתי לה ויצאתי. התיישבתי על ספסל בכניסה לרחוב צייטלין והוצאתי הכל מתיק