-
״אין לי פחד ויש לי תחושה שהדרך תהייה לי קשה. אני רואה עתיד אני חושב תמיד שהכוונה יוצרת אמונה. יחד כן כולם ביחד ללכת יחד אל האור…״ (מאיר בנאי) עד כמה זה באמת יהיה שונה? אמא שלי ברחה מדיקטטורה בשביל חופש הביטוי אבל העולם ממשיך להגביל את מה שמותר להגיד. אם לא בצווים רשמיים של
-
לאט לאט. הפעם בהוסטל בית הזונות לשעבר, השירותים מתוקנים ואין ריח של שתן. זה נחמד. גם נראה שהם שמו דשא סינטטי חדש. והבעלים פה עובר ומסדר את הסירים והצלחות ממתקן הייבוש וזה כנראה למה כל כך מסודר ונקי פה יחסית לאברהם הוסטל. פשוט יש מישהו שאכפת לו על אמת. יש פה איזה חמישה אנשים מפוזרים
-
ללכת לעשות מנוי לחדר כושר או ללכת לעשות ״שנ״ץ״ בוקר? שאלה קשה. בינתיים אני ערה רשמית משש. כבר שתיתי קפה ואכלתי את השוקולד שלי וגם יצאתי החוצה מהוסטל בן גוריון למדרגות שמובילות לטיילת, הסתכלתי על הים השטוח וירדתי ועליתי את המדרגות כמה פעמים בהליכה לאחור כי אני חושבת שזה עוזר לי לברכיים. ועכשיו רק 8:30.
-
יש קפה ויש עוגיות שקדים שוקולד וכרמל. אלו עוגיות ב 45 ש״ח מהקונדיטוריה בה עבדתי פעם ושעל בעל הבית שלה איימתי שארביץ לו. הוא עושה אחלה עוגיות. חרא בנאדם אבל איש עסקים למופת. ממש מאתגר כל תפיסה דתית לפיה למעשים טובים יש תגמול מבורא עולם. והוא גם מאוד מודע לזה. אמר לי פעם שכל מה
-
מעניין אם יהיה לי מישהו לחגוג איתו את 3/3/33 בשלוש בלילה… חוסמים את צומת בנימינה. אנרכיסטים. ב 11:00 יש הפגנה בשרונה. ראוי יהיה ללכת. גם רציתי לקנות חולצה בקניון גינדי אז זה בדרך. הדפסתי אתמול שלוש תמונות שאפשר לצייר. אין לי כוח לצייר אותן. שוב אין לי כוח. היה לאיזה יומיים ועכשיו שוב אין. אני
-
במבט מרפרף, אפשר להבין שמי שרע לו ימני ומי שטוב לו שמאלני. מי שטוב לו, ליברלי ומי שרע לו, פשיסט. אבל יש לי מלא חברים שרע להם והם שמאלנים… למה ככה? לחברים שלי שרע להם, יש תחושת אשמה. כלומר הם מאמינים שהרע שלהם זה אשמתם הבלעדית והם פשוט פגומים וטיפשים ועצלנים ולכן לא מצליחים לסדר
-
אילת זן זה להצליח לחשוב מחשבות פילוסופיות עמוקות כשיש מאתיים מטר מהחוף ספינה של תיירים והמוזיקה ממנה מחרישת אוזניים, על החוף עצמו יש רמקול טרנסים מצד אחד ורמקול מזרחית בכיינית מצד שני. מישראל תבוא הגאולה. אולי אצליח ללמוד איך להיות עצמי בתוך קקופוניה של אחרים. אי אפשר בלי אוכל. בינתיים. אוכל זה החיבור היחיד שלי
-
אז… נפיץ פליירים בתיבות דואר בבני ברק על לא לעשות לחברך מה ששנוא עליך והמטרה לא מקדשת את האמצעים? כמובן עם מלל קצר מנוסח באופן משובח ומדויק כמו המכתב התוכחה שלפני כמה שנים כתבתי לשכנים הדתיים שלי על התמיכה שלהם במפלגת נוע״ם. אולי אם ירצו האלים. מצד שני יש מלחמות שאי אפשר למנוע.
-
חיכיתי רבע שעה בתור בסופר פארם והמספרים על המסך הקטן לא זזו. חשבתי אולי עדיף ללכת בכלל לסניף אחר… למה בכלל נראה לי הגיוני להגיע לסניף של בית החולים איכילוב, זה מתכון לאסון… כולם פה חולים! והמספרים לא זזים. האנשים כבר מתייאשים ומשאירים את המספרים שלהם למי שהגיע אחריהם והולכים. ואני רק רציתי להפסיק לקנח
-
קמח זה דבר קשוח. ביליתי שלושה ימים בלי קמח ולא היה חסר, עכשיו קניתי גבינית בארומה של בית החולים ואחרי זה הייתי חייבת עוד גבינית… מה נהייה? אז יש לי דלקת בסינוסים. בערב התחיל לכאוב לי הראש ואני שיחקתי את המשחק. אמרתי לסבתא. היא עשתה פרצוף של צער עמוק שהיה הרבה יותר חמור מהכאב עצמו